אחד באוקטובר הוא התאריך הרשמי, יום שובם הרשמי של העגורים לאגמון החולה, השנה העגורים התמהמהו, אולי רצו לבדוק את המצב הפוליטי בארץ, אולי חששו מפעולה בעזה, בכל מקרה דחו בשבועיים את בואם. כראוי לחברים ותיקים שמגיעים כל שנה קבלת הפנים כבר הייתה מוכנה. אמנם השנה לא קיבלו את פניהם תרועת תזמורת ושירת מקהלה כבשנים קודמות.
השנה קיבלו אותם אנשי האגמון, אלה עמדו על גג המבנה החדש, מרכז המבקרים שהולך ונבנה על שפת האגמון (הצפי שיפתח בספטמבר 2019). בראש החבורה המצוידת במשקפות עמדה המנהלת עינבר שלומית רובין, יחד איתה כל הצוות מצוידים במשקפות ניסו לספור את הנגלה הראשונה של העגורים. 51,000 עגורים ערכו את סיבוב ועוד רגע ינחתו באגמון, עתה מצטרפים אליהם עוד ועוד. הם מקשקשים בינם לבין עצמם בשפה שמובנת רק להם ומשום מה זזים כל הזמן מה שמקשה על הספירה. שובם של בעלי הכנף בישר את הסתיו וכרגע קולות העגורים ממלאים את עמק החולה. העגורים על פי עינבר מנהלת האגמון יישארו כאן עד קצה פברואר ושבועיים ראשונים של מרץ. אבל ממש לא כדאי לדחות את הביקור באגמון. כדאי להקציב לטיול לאגמון יומיים.
בשעות הערב מראה הרי נפתלי הופך לגוש גבוה, שחור ומאיים כאילו גל ענק מתרומם ממערב. מעליהם נעים בכבדות עננים סוגרים על קרני השמש במאבק האין סופי. לרגע, נשטפים הרי הגולן באור השמש, קרן פרועה שהתגנבה בין העננים הכבדים וריככה את תפאורה הסתיו קודר ואפור. לפתע, באחת, השתרר שקט לשבריר שניה, השקט לא ארך זמן רב, מרחוק התקרבו שתי שורות ארוכות של נקודות שהלכו וגדלו, אלה העגורים שבואם לווה במשק כנפיים וצווחות רמות, שתי שורות מסודרת שהולכות ונפתחות.
המוביל שלוח כחץ קדימה, חותך את האוויר בחבטות כנף כבדות ושובר את הרוח כדי להקל על מעופם של אחיו, עתה הם חגו בעיגול צווחני סביב שטחי ההצפה, מנהיג הלהקה בוחן את המקום הטוב ביותר עבור חבריו, עוד סיבוב והעגורים נוחתים בחלקו הרחוק של האגם תוך המולת קולות, כאן במים מוצאים מקלט ללילה מפני טורפים כשהם ישנים בעמידה בתוך המים. חלק מהלהקה צריכה "דרינק" קטן לפני השינה, ערכה עוד הקפה ונחתה בלב השטח על שפת המים במקום שנקרא בבדיחות "הבר", כינוי שהודבק למקום, העגורים ושאר העופות "יושבים על הבר", קצת אוכלים, מפטפטים וברגע שהחשיכה גולשת מהרי נפתלי הם ממהרים להידחק עם אחיהם בלב אגמון החולה.
מדי שנה חולפים מעל ארצנו כ-30,000 עגורים צווחניים, העגור הוא עוף גדול, גובהו מגיע ל-1.40 מ', משקלו עולה על חמישה ק"ג. את החורף הוא נוהג להעביר בארצנו בחברת בת זוגו, הגב' עגורה, נישואין יציבים, לכל ימי חייהם ובלי פזילות לצדדים למאהבת או יציאה לבילוי משותף עם הח'ברה. יחד הם דוגרים על הביצים, מגדלים את הגוזלים. העגור חובב פיצוחים ומוכן להשקיע מאמץ רב לחפש את הבוטנים שהוא כל כך אוהב, חיכו העדין לא בוחל בתירס חיטה וגם כמה חרקים ושבלולים. בעמק החולה הבינו שהשדות בסכנה ויצרו לעגורים שטחי האכלה בהם מפוזר עבורם תירס, בוטנים ושאר מטעמים.
תצלום: עינבר שלומית רובין
קורמורנים, שקנאים. ברום השמיים כבר חגות להקות גדולות של חסידות, בודקות היכן יש עבורן מזון בעמק החולה. אחרי ה'אוכל המעופף' הציפורים הנודדות מגיעים גם העופות הדורסים שמזנבים בלהקות במסלול הנדידה, 30 מיני דורסים אפשר לפגוש כאן, חלקן לצערנו נמצאות בסכנת הכחדה.
כדאי להגיע בשעות אחה"צ והערב, לצאת לסיור לקראת שקיעה באופן עצמאי או בעגלה. הפתרון הנוח ביותר לטייל במקום, אופניים שניתן לשכור במקום גם רכבים חשמליים למתקשים. יש נקודות תצפית בהם יש משקפות ומדריכים, כמעט מדי לילה מתקיים ספארי לילה וגם בשעות הבוקר המוקדמות יש סיור השכמה עם הציפורים וסיור עם עגלת המסתור שמתקרבת מאוד לעופות ומאפשר לראותם ממש מקרוב. אגמון החולה 04-6817137.