מרפסת התצפית היפה שהכינו אנשי קק"ל לזכרו של סא"ל דוד קרון משקיפה על קיבוץ כפר מנחם ועל מרחבי מישור החוף, מאשקלון ועד ראשון לציון. במזרח נראים יישובי עמק האלה, פארק בריטניה, גוש עציון ורכס הרי חברון. בראש הגבעה חורבת דמדומית (ח'ירבת דמדם) ובה חציבות מתקופות קדומות, עצי בוסתן, הדרך העולה דרך שדות חרושים הכנה לזריעת החיטה. המצפור לזכרו של סא"ל דוד קרון, איש קיבוץ כפר מנחם מייסד אחת מיחידות המודיעין המשובחות של צה"ל 'מודיעין 10'. האתר משמש גם להנצחת לחללי היחידה.
דוד קרון, היה בין מקימי קיבוץ כפר מנחם בשפלת החוף, גיוס לש״י (שירות ידיעות) של ההגנה, מהר מאוד הבחינו ביכולת שלו לגייס מודיעים והבנה בתחומי המודיעין הצבאי במהרה מונה לקצין הש״י של איזור הנגב. קרון שכינו היה 'יובב' בדק את השמועות שמועות על פלישה מצרית לדרום הארץ בפברואר 1948, קרון שלח מודיע לעזה ולחאן יונס לברר האם הפלישה תתקיים, המודיע חזר וידווח שהקצינים הגיעו רק לבדוק את השטח ושבו למצרים. אחת הידיעות החשובות שהביא דוד קרון שעבדאללה מלך ירדן רוצה להגיע להסכם עם ה'סוכנות היהודית'. (באותם הימים בטרום הקמת המדינה הסוכנות היהודית שימשה כהנהגת המדינה הצעירה)
דוד קרון שימש כשופט בפרשת ה"בגידה" המביכה של סרן מאיר טוביאנסקי, טוביאנסקי, שעבד בחברת החשמל הואשם בבגידה על ידי ש"י, דוד קרון היה אחד השופטים ששפטו את טוביאנסקי במשפט שדה מהיר, טוביאנסקי נשפט למוות בידי כיתת יורים והוצא להורג במהירות במבנה ליד קיבוץ הראל. לימים הסתבר שזו הייתה אשמת שווא. דוד קרון מעולם לא הודה שזה היה מעשה של הוצאה להורג ללא סיבה: בספרו התייחס לפרשת טוביאנסקי ולשותפים שלו לשיפוט בנימין ג׳יבלי, וקלדרון: "… בסך הכל הפרשה לא פגעה בקריירה האישית של אף אחד מאיתנו. ג'יבלי נשאר בצבא והגיע להיות מפקד חטיבה וראש אמ"ן. קדרון היה מנהל כללי של משרד החוץ. אבל האווירה מסביב המאיסה עלי את השירות. צה"ל הציע עלייה בדרגה ובתפקיד, אבל לדידי פירוש הדבר היה לעזוב את הקיבוץ, וזאת לא רציתי."
סיפורו של דוד קרון כאיש המוסד מהלך בין מדינות שונות, אתיופיה, טהרן, קשר אמיץ עם המורדים הכורדים, בשנת 1967 סיים את תפקידו במוסד ואת שארית חייו חיי עם משפחתו בקיבוץ כפר מנחם. בשנת 2000 זכה בפרס על מפעל חיים מטעם עמותת ׳מודיעין 10׳, קרון נפטר בשנת 2001.
דרך נוספת חביבה יותר, בלב הטבע, קצת מג'עג'עת. הדרך מתחילה בימין הכביש מצפון לתחנת הכח, שביל עפר נמתח מערבה, בין שדות חרושים הממתינים לגשם, חורש אורנים צעיר, השביל מתפתל ועולה עד נקודה שהשביל פונה מערבה (ימינה) ומגיעים לרחבת כורכר מול המצפה.