לקראת שישי ושבת הקרובים ובעיקר לקראת ארוחת השבת. התכנסות משפחתית לקבלת שבת צנועה ואחרי ארוחת ערב משביעה פלוס. ידיה הנפלאות של בעלת הבית, אם המשפחה מוציאות מאכלים מהמטבח ללקק את האצבעות. הריחות מהלכים בבית כבר מיום חמישי. חלק מבני הבית מנסה להגיע ב'התגנבות יחידים' להרים את מכסה אחד הסירים ללגום את הריח וגם לנעוץ כף במתבשל על הגז. (השקרנים אומרים: "רק לראות רצינו"). 'משטרת האוכל' קולטת את המתגנבים ומרחיקה אותם בנהמה: "תתאפק עד לארוחה". הניסיונות ההתגנבות מתגברים שריח השניצלים עולה מהמטבח, אלה יורדים מהמחבת אפופים באד מהביל ומפזרים סביבם ריח של מעדן, והצלחת מתמלאת בפרמידת שניצלים שמזמינים את הגנב. קשה להיות בסביבת מבלי לשלוח יד אל האסור, (רק אחד בחייך).

ושהערב יורד ואחרי הקידוש האוכל מוגש לשולחן, שיחות החולין או הקודש משתתקות וכולם מסתערים על ארוחת השבת. זה הרגע לגלות מי מבין המסובין מסוגל לכבוש את יצרו, ולאכול על פי מידתו. זאת כדי לא לזחול לספה, בתום הארוחה כמו היפופוטם גדול, שמן ושבע. הפעם עוד ביום ראשון, אתרינו מציע לכם: "אכלו במידה, בכל יום וגם בשישי ושבת."